רגע קריטי: בחירות הבזק לנשיאות איראן

אזרחי איראן נהרו היום (שישי) לקלפיות לקראת בחירות פתאומיות לנשיאות, שנתפסות בעיני רבים כרגע מכונן בתולדות המדינה. מותו הבלתי צפוי של הנשיא אבראהים ראיסי בהתרסקות מסוק יצר ואקום מנהיגותי, ועורר שאלות לגבי מסלולה העתידי של הרפובליקה האסלאמית. הבחירות הללו מגיעות על רקע מתיחות גוברת עם המערב, כלכלה מדשדשת ותסיסה חברתית. כדי להוסיף להקשר, מדובר במערכת הבחירות הראשונה לנשיאות מאז פטירתה של מהסא אמיני ב-2022, אירוע שהצית מחאות נרחבות והדגיש את דיכוי האופוזיציה על ידי המשטר.

המתמודדים במרוץ

בבחירות מוצגים שלושה מועמדים שמרנים ומועמד רפורמיסטי בודד. בראש החבורה עומדים מסעוד פזשקיאן (Masoud Pezeshkian), מחוקק רפורמיסטי ושר הבריאות לשעבר; סעיד ג'לילי, יועץ ביטחוני קיצוני ונושא ונותן גרעיני; ומחמד באהר קאליבאף (Mohammad Bagher Ghalibaf ), קולו השמרני של הפרלמנט האיראני. המועמדים הסופיים נבחרו מראש על ידי מועצת שומרי החוקה של איראן, גוף המדווח ישירות למנהיג העליון, האייתוללה עלי חמינאי.

דעות שונות בקרב מועמדים

למרות הבחירה הצרה של המועמדים, קיימים ביניהם הבדלים משמעותיים. פזשקיאן מתח ביקורת על אכיפת האמונה הדתית באמצעות כוח וקרא לשיפור היחסים עם המערב. מנגד, גאליבאף אימץ גישה נוקשה נגד הסכם הגרעין מ-2015, והתחייב לתת עדיפות לצמיחה כלכלית. תוצאות הבחירות יתוו את עתידה של איראן ויהיו להן השלכות כבדות משקל הן על מדיניות החוץ והן על סוגיות הפנים.

אתגרים של אדישות בוחרים והתפכחות

עם זאת, אדישות הבוחרים והתפכחות מציבות מכשול בפני הלגיטימיות של הבחירות. בבחירות האחרונות באיראן נרשם שיעור הצבעה נמוך המשקף חוסר שביעות רצון וחשדנות נרחבים כלפי תהליך הבחירות. חלק ניכר מאזרחי איראן חשים מקופחים ומטילים ספק ביכולתה של הממשלה לחולל שינוי משמעותי. פעילים בולטים ואסירים פוליטיים אף קראו להחרים את הבחירות.

בחירות בעיצומם של יחסים מתוחים במערב

הבחירות נקבעות גם על רקע הידרדרות היחסים עם המערב. תוכנית הגרעין האיראנית, שממשיכה להעשיר אורניום ברמה הקרובה לרמת הנשק, גרמה להרמת גבות בקהילה הבינלאומית. השתתפותה של איראן בסכסוכים אזוריים, כולל המלחמה בעזה ותמיכתן של קבוצות פרוקסי כמו חיזבאללה, העמיקו עוד יותר את יחסיה עם המדינות השכנות ומעצמות המערב.

הנשיא העתידי ומדיניות החוץ

עמדתו של הנשיא העתידי תסייע בעיצוב מדיניות החוץ האיראנית. בעוד שהסמכות העליונה נתונה בידי המנהיג העליון ח'אמנהאי, עמדת הנשיא בנושאים כמו הסכם הגרעין והיחסים עם המערב תשפיע באופן משמעותי על מהלך האירועים. מועמד ידידותי יותר למערב עשוי לסלול את הדרך לשיפור היחסים, אך נכונותה של ארה"ב תחת הנשיא ג'ו ביידן לעסוק באיראן עדיין אינה ברורה.

הבחירות לנשיאות איראן מהוות נקודת מפנה עבור האומה. התוצאה תעצב את מדיניות הפנים והחוץ שלה, ותעצב את יחסיה עם הקהילה העולמית. עם זאת, שיעור ההצבעה הנמוך וההתפכחות הנרחבת מדגישים את המשוכות הניצבות בפני המערכת הפוליטית האיראנית. משמעות הבחירות חורגת מגבולות איראן, שכן פעולותיה ומדיניותה של המדינה יכולות להשפיע עמוקות על היציבות האזורית והביטחון העולמי.