המרוץ לנשיאות איראן: השתקפות של התפכחות לאומית

הבחירות לנשיאות איראן נכנסו לשלב ההתמודדות בין מועמד רפורמיסטי לבין שמרן קיצוני. סבב ההצבעה הראשון זכה לשיעור ההצבעה הנמוך ביותר אי פעם בתולדות המדינה, עם יותר מ-60% מהמצביעים שנמנעו. אי-השתתפות זו מדגישה התפכחות ותסכול נרחבים בקרב הציבור האיראני, המתמודד עם קשיים כלכליים ומחאות המוניות תחת התיאוקרטיה השיעית במדינה.

רפורמיסט מול שמרן קיצוני: קרב אידיאולוגיות

המועמד הרפורמיסטי, מסעוד פזשכיאן (Masoud Pezeshkian), קורא להעמקת הקשר לקהילה הבינלאומית כפתרון אפשרי לצרותיה הכלכליות של איראן. בניגוד מוחלט, השמרן הנוקשה, סעיד ג'לילי, לשעבר מנהל משא ומתן גרעיני, ידוע לשמצה בעמדותיו האנטי-מערביות. התוצאות הראשוניות חשפו כי פזשקיאן עם 10.4 מיליון קולות, בעוד ג'לילי נגרר מעט אחריו עם 9.4 מיליון קולות.

ההתמודדות הממשמשת ובאה: צומת קריטי לאיראן

הבחירות המקדימות, שנקבעו ל-5 ביולי, מהוות נקודת מפנה מכרעת עבור איראן. התוצאה לא רק תשפיע על מסלולה העתידי של האומה, אלא גם תספק תובנה לגבי מצבו הנוכחי של המשטר והלגיטימיות שלו. שיעור ההצבעה הנמוך וההתפכחות השוררת מהתהליך המדיני מעידים על חוסר שביעות רצון עמוק בקרב האוכלוסייה האיראנית.

הסערה סביב הבחירות באיראן

המבקרים טוענים, כי הבחירות באיראן נעדרות שקיפות והגינות, עם אפשרויות בחירה מוגבלות והיעדר פיקוח מצד פקחים בינלאומיים מוכרים. אחוז ההצבעה הנמוך ופסילת למעלה ממיליון קולות נתפסים כדחייה של המועמדים ושל המערכת עצמה. עבור איראנים רבים, הבחירות נראות כלא יותר מפארסה במדינה הנתונה תחת שלטון דיקטטורי.

אי הוודאות מרחפת בעקבות מותו של הנשיא הקודם

מותו בטרם עת של הנשיא לשעבר, אבראהים ראיסי, בהתרסקות מסוק מוסיף נדבך נוסף של חוסר ודאות לבחירות. ראיסי נתפס כיורש פוטנציאלי למנהיג העליון של איראן, האייתוללה עלי חמינאי, המחזיק בכוח משמעותי באיראן. השאלה מי יירש את חמינאי הופכת כעת מעורפלת עוד יותר.

אנליסטים צופים שלא יהיה שינוי משמעותי

למרות הבחירות המתקרבות, אנליסטים לא צופים שינוי משמעותי כתוצאה מההצבעה הזו. המועמדים לא הציעו מדיניות שתתמודד עם סוגיות שנויות במחלוקת, כגון קוד הלבוש האסלאמי המחמיר לנשים. לפיכך, תוצאות הבחירות אינן צפויות לחולל רפורמה משמעותית או לענות על דרישות הציבור האיראני.

משבר לגיטימציה וכיוון

המרוץ לנשיאות באיראן משקף את ההתפכחות והתסכול העמוקים בקרב האוכלוסייה האיראנית. אחוזי ההצבעה הנמוכים ודחיית המועמדים והמערכת מדגישים את חוסר האמון במשטר הנוכחי. תוצאות הבחירות לא צפויות לחולל שינוי משמעותי ולהעלות שאלות חשובות בנוגע ללגיטימיות של ממשלת איראן ולמסלולה העתידי של המדינה.