מחווה לגאון קומי: זוכרים את ריאן אוניל

ריאן אוניל, המוכר מתפקידיו בסרטים קלאסיים כמו "סיפור אהבה", "מה קורה, דוק?" ו"ירח של נייר", הלך לעולמו ביום שישי בגיל 82. בעוד הקריירה שלו חצתה תקופות וז'אנרים שונים, הכישרון שלו לקומדיות בורג הותיר רושם בלתי נשכח על הקהל.

"מה קורה, דוק?": חגיגה של קומדיה מטורפת

אחד התפקידים הקומיים הזכורים ביותר של אוניל היה בסרטו של פיטר בוגדנוביץ' משנת 1972 "What's Up, Doc?" במחווה זו לקומדיית הברגים, אוניל גילם את הווארד בניסטר, מוזיקולוג סטרייט שנקלע להרפתקה פרועה כשהוא פוגש את ג'ודי מקסוול המוזרה, בגילומה של ברברה סטרייסנד. הסרט הוא פארסה מהשורה הראשונה, מלאה במזוודות מקושקשות, זהויות שגויות ומרדף מכוניות מצחיק בסן פרנסיסקו.

תקשור הברקות קומיות

ב"מה קורה, דוק?", אוניל הפך את עצמו לאקדמאי חנון, והשיל מעליו את הפרסונה החלקה האופיינית לו כדי לספק הופעה שמזכירה את ההברקה הקומית של קרי גרנט. עם משקפיו עבי המסגרת והתזמון הקומי ללא דופי, אוניל גילם גבר שמאבד בהדרגה את קור רוחו כשהוא פוגש את האישה המסקרנת והמרגיזה. הופעתו הייתה כיתת אמן בקומדיה פיזית, שכללה תקלות במלתחה, שיחות אינטנסיביות מתחת לשולחנות, ואפילו כיבוי שריפה בחדרו במלון.

רגע של כאוס מענג

ניתן לטעון שהסצנה הזכורה ביותר בסרט היא כאשר הווארד נכנס עם ג'ודי באמבטיה. ברגע של הפתעה, אוניל ממהר להוריד את מכנסיו ומשאיר אותו רק במכנסי הבוקסר שלו ובעניבת פרפר. סצנה זו אינה עוסקת במשיכה מינית, אלא בכאוס מענג כאשר אוניל מועד על מכנסיו שלו בשל נוכחותה הבלתי צפויה של ג'ודי. סצנה זו מדגימה את יכולתו של אוניל להביא אי סדר ושמחה למסך, לתמצת את רוח ז'אנר הקומדיות הבורגיות.

מחבקים כאוס ושמחה

"What's Up, Doc?" איפשר לאוניל להציג צד של עצמו, שלעתים קרובות האפיל על תפקידיו במלודרמות ועל חייו האישיים. זה דרש ממנו לנטוש כל מראית עין של חשיבות עצמית ולאמץ את העונג שבללעוג לעצמו. חוש ההומור השובב שלו ניכר בכל מהלך שהוא עושה בתור הווארד, אבל הוא בולט במיוחד בשורה האייקונית של הסרט, "אהבה פירושה לעולם לא לומר שאתה מצטער". דמותו של אוניל מגיבה במטא-בדיחה, ולועגת לשורה כ"דבר הכי מטומטם" שהוא שמע אי פעם.

משיכה מתמשכת של קומדיה בורגית

בעידן שבו קומדיות מטורפות וגברים מובילים קומיים הופכים נדירים, הופעתו של אוניל ב"מה קורה, דוק?" מעידה על כישרונו ועל המשיכה הנצחית של הז'אנר. הוא עבר בצורה חלקה משורות חדות ושנונות למשחקי מילים מורכבים לקומדיית סלפסטיק, ושבה את לב הקהל עם הרבגוניות והתזמון הקומי שלו. למרות העליות והמורדות בקריירה ובחייו האישיים של אוניל, עבודתו בקומדיית הברגים נותנת לנו הצצה לגאונות הקומית שנמצאת מתחת לפני השטח. זה משמש תזכורת לכישרונו העצום ולשמחה שהביא לקהל לאורך הקריירה שלו. מורשתו של אוניל תיזכר ללא ספק בזכות תרומתו לעולם הקולנוע, אך הופעותיו הקומיות הן שימשיכו להביא צחוק ושמחה לקהל לדורות הבאים. היכולת שלו לחבק כאוס ולמצוא הומור ברגעים הכי לא צפויים היא עדות לכישרונו ולכוחה המתמשך של הקומדיה. כשאנחנו נפרדים מאגדה, אנחנו נזכרים בשמחה ובצחוק שהוא הביא לחיינו.