הנשיא ג'ו ביידן עורר לאחרונה חיכוכים דיפלומטיים פוטנציאליים כשכינה את יפן, בעלת ברית קרובה של ארה"ב, "שנאת זרים" באירוע התרמה שנערך בוושינגטון הבירה. בעודו מדבר על היתרונות הכלכליים הפוטנציאליים של אימוץ ההגירה, ביידן כלל את יפן יחד עם מדינות כמו הודו, רוסיה וסין. הצהרתו, על פי תמליל הבית הלבן, הייתה: "מדוע סין מתמהמהת כל כך קשה מבחינה כלכלית? מדוע יפן מתקשה? למה רוסיה? למה הודו? כי הם שונאי זרים. הם לא רוצים מהגרים".
עם הערה זו, ביידן עלול להשפיע בשוגג על היחסים הדיפלומטיים עם יפן, מדינה שהוא מנסה באופן פעיל לטפח קשרים חזקים יותר איתה, במיוחד כדי לאזן את השפעתה של סין. יש לציין כי רק חודש לפני כן הוא אירח את ראש ממשלת יפן פומיו קישידה לביקור ממלכתי, במהלכו דיבר בהערכה על הברית בין ארה"ב ליפן. הערתו האחרונה על שנאת הזרים לכאורה של יפן עומדת בניגוד חריף לתחושותיו הקודמות בנוגע ליחסי ארה"ב-יפן.
בתגובה למחלוקת זו, הבית הלבן ניסה למזער את השלכות הצהרתו של ביידן. מזכירת העיתונות קארין ז'אן-פייר התייחסה להערה כ"הערה רחבה" על אמריקה כאומה של מהגרים, והבטיחה כי היחסים בין ארה"ב ליפן נותרו חיוניים ומתמשכים. דובר המועצה לביטחון לאומי, ג'ון קירבי, הדגיש עוד יותר את הערך שהנשיא מייחס לתרומתה של יפן למגוון נושאים.
אירוע זה אינו אירוע חד פעמי. בעבר, ביידן אמר דברים דומים על יפן, סין ורוסיה בתחנת רדיו בשפה הספרדית, ותיאר את המדינות הללו כ"לא מוכנות לקבל אנשים אחרים משלהם".
יפן מתמודדת עם משבר דמוגרפי שמציב אתגרים משמעותיים לכוח העבודה ולכלכלה שלה. שלא כמו ארה"ב וכמה מדינות אחרות, יפן, יחד עם מדינות אחרות במזרח אסיה, הראתה חוסר רצון להסתמך על הגירה כפתרון לירידה באוכלוסייה. האוכלוסייה המזדקנת במדינה ושיעור הילודה הנמוך הובילו לבעיות כלכליות, ויפן בוחנת כעת אפשרויות אחרות כמו שיפור הפריון והאוטומציה.
הצהרותיו של ביידן בנוגע לשנאת הזרים של יפן מגיעות בתקופה שבה הוא מתמודד עם אתגרים פוליטיים פנימיים בנוגע למדיניות ההגירה שלו. ארה"ב מתמודדת עם גל מהגרים בגבולה הדרומי, מה שגורם לחששות לגבי משאבים מתוחים מדי וניהול יעיל. ייתכן שדברי הנשיא הם ניסיון להבליט את יתרונות ההגירה ולהסיט את הביקורת ממדיניותו שלו.
ההשפעה של דבריו של ביידן על יחסי ארה"ב-יפן עדיין לא ברורה. למרות מאמצי הבית הלבן לאשר מחדש את חשיבותה של ברית זו, ייתכן שדבריו של הנשיא שחקו את האמון ויצרו אי נוחות. בעוד ארה"ב מנווטת את יחסיה עם בעלות בריתה ואת סוגיות ההגירה שלה, ממשל ביידן יצטרך למצוא איזון עדין בין קידום צמיחה כלכלית לבין שמירה על קשרים דיפלומטיים איתנים.