לחקור את "האמיתי" בביאנלה ה-81 של ויטני

הביאנלה ה-81 של ויטני, שכותרתה "אפילו יותר טוב מהדבר האמיתי", נפתחה לשבחים ולביקורת כאחד. בתערוכה משתתפים 71 אמנים וקולקטיבים העוסקים במושג "הממשי" בחברה העכשווית. תערוכה זו מסמלת שינוי מהביאנלות הקודמות, ומתמקדת פחות באמירות פוליטיות גלויות ויותר באמנות מושגית החוקרת את נזילות הגופים.

מסע מרובה מסכים לאורך ההיסטוריה

עבודה בולטת בתערוכה היא מיצב הווידיאו מרובה המסכים של יצחק ז'וליאן, "שוב ... (פסלים אף פעם לא מתים)". הסרט מתרחש בצורה קוביסטית על פני מסכים רבים, ובוחן את הדיאלוג בין אלן לוק, דמות מפתח ברנסנס של הארלם, לבין אלברט בארנס, מייסד קרן בארנס בפילדלפיה. הדימויים הפיוטיים של ז'וליאן והשימוש במוזיקה מחדירים לסרט אנושיות עשירה, ומחברים רעיונות גבוהים לחוויות מוחשיות.

אמנות מ-Discard

האמן הראוי לציון סר סרפס מיוצג בתערוכה במיצב הדומה למאהל זמני העשוי ממזרנים, אוהלים ומראות שבורות שהושלכו. למרות מראהו המוכתם והאפרורי, הסידור מקבל חן מפוצל ומספק הצצה לחיים נטולי רכוש חומרי וציפיות חברתיות. זה מאתגר את תפיסות הערך שלנו ואת רמות הגאווה הגבוהות שאנו זקוקים להן לעתים קרובות כדי להתמודד עם העולם.

חומריות האמנות

התערוכה מציגה גם אמנים החוקרים את חומריות האמנות. לוטוס ל. קאנג משתמשת בחלקים נרחבים של סרטי צילום רגישים, ועוטפת אותם מעל ג'וסטים התלויים מהתקרה. הסרט מגיב לאור, יוצר סביבה מלאת מסתורין ומעורר תחושת נוכחות באמצעות היעדר. ציוריו של טקאקו ימאגוצ'י מטשטשים את הגבולות בין הפשטה לייצוג, והופכים צורות מהטבע לצורות ודפוסים מופשטים.

ביקורת ושבחים

בעוד התערוכה זכתה לשבחים על עבודותיה מעוררות המחשבה והמרשימות מבחינה חזותית, היא גם משכה ביקורת על היעדר הצהרות פוליטיות גלויות. יש הטוענים כי הסדרה נכשלת בטיפול בנושאים בוערים כמו מלחמה, מגפה ואי שוויון חברתי. עם זאת, האוצרים החליטו להתמקד במושג הגוף בשטף, ולבחון כיצד גופים וזהויות מסתגלים ומשתנים בתגובה ללחצים חברתיים וסביבתיים.

מחשבות אחרונות

הביאנלה ה-81 של ויטני מציגה חקירה מגוונת ומעוררת מחשבה של אמנות עכשווית. התערוכה מאתגרת את תפיסת המציאות שלנו ומותחת את גבולות הביטוי האמנותי. למרות שהיא אולי לא מספקת את אלה המחפשים הצהרות פוליטיות גלויות, היא מצליחה לעורר התבוננות פנימית ומעסיקה את הצופים ברמה הקרבית והפסיכולוגית. האמנים המוצגים בתערוכה ראויים להכרה על עבודתם המצוינת, הראויה להערכה בתנאים שלה.

כוחה של האמנות

בסופו של דבר, הביאנלה של ויטני מציעה פלטפורמה לאמנים להתייחס לנושאים בוערים ולהשתתף בדיונים על העולם המורכב והמתפתח שלנו. היא משמשת תזכורת לכוחה של האמנות לעורר מחשבה, לאתגר נורמות ולעורר שינוי.