החקיקה השנויה במחלוקת של פלורידה האוסרת על ספרים הציתה מערבולת של אי סדר והסתייגות. המושל רון דה-סנטיס נמצא תחת אש בשל ההגבלות הנובעות מכך על חומרי קריאה בכיתה. הוא ייחס את המהומה למגוון קבוצות, כולל מורים, ספרנים, יריבים פוליטיים וכעת גם מנהלי בתי ספר. הצעת חוק של ועדת תקנים חינוכית נועדה להעניש מנהלים המפריעים לנקודת המבט של המדינה על חומרי לימוד מתאימים. המלעיזים טוענים כי הפגיעה הזו במנהלים היא ניסיון לעקוף את ההתנגדות הגוברת ליוזמת איסור הספרים של פלורידה.
איסורי הספרים בפלורידה זכו למוקד ארצי וזכו לגינוי נרחב בשל השפעתם על החינוך וחופש הביטוי. בתחילה, דה-סנטיס המעיט בחומרת הנושא, ופטר אותו כ"מתיחה". אבל ראיות מצטברות ועיתונות שלילית אילצו אותו להתמודד עם הבעיה. במאמץ לרצות את מבקריו, הציע דה-סנטיס להגביל את מספר האתגרים או להנהיג תשלום עבור אלה שאין להם ילדים במערכת החינוך. עם זאת, צעדים אלה נתפסים כבלתי מספקים ובלתי כנים.
המלעיזים טוענים כי איסורי הספרים יצאו מכלל שליטה וגורמים יותר נזק מאשר תועלת. קייטי בלנקנשיפ, מנהלת PEN אמריקה בפלורידה, טוענת כי האיסורים מדכאים את החופש האינטלקטואלי ופוגעים בגישתם של סטודנטים לנקודות מבט מגוונות. גם איגוד החינוך של פלורידה מביע דאגה מההשפעה על המורים, שכן המדינה מתמודדת כעת עם מחסור של כמעט 7,000 אנשי חינוך.
המהלך לפגוע במנהלים עם עונשים פוטנציאליים הגביר עוד יותר את המחלוקת. המבקרים רואים בכך מאמץ לערער את מערכת החינוך הציבורית ולהסיח את הדעת מתת-המימון הכרוני ומהבעיות הדחופות המטרידות את מערכת החינוך של פלורידה. דמאריס אלן, מנכ"לית ארגון "משפחות למען בתי ספר ציבוריים חזקים", טוענת כי החוק המוצע מעורפל ומעורר שאלות לגבי מה נחשב מתאים לגיל.
אפיזודה זו של איסור ספרים הדגישה את הצורך בגישה עדינה ומתחשבת יותר למדיניות החינוך בפלורידה. במקום להתמקד בצנזורה ובהגבלות, על בעלי העניין לתעדף מימון הולם של בתי ספר וטיפול בבעיות הדחופות הניצבות בפני התלמידים, כגון בריאות הנפש והשפעות המגפה.
המחלוקת סביב איסור הספרים בפלורידה לא רק זכתה לביקורת מצד מחנכים ונציגי הורים, אלא גם עוררה חששות בקרב תומכיו הרפובליקנים של דה-סנטיס עצמו. ניסיונותיו של המושל להסיט את האשמה ולהפוך את עמדתו מצביעים על הבנה גוברת כי איסורי הספרים אינם פופולריים והיו להם השלכות הרסניות.
החקיקה של פלורידה האוסרת על ספרים יצרה אי סדר וגררה ביקורת נרחבת. החוק המוצע נגד מנהלי בתי ספר נתפס כניסיון נוסף להסיט את תשומת הלב מההשפעות המזיקות של האיסור. המבקרים מתעקשים כי יש להתמקד במימון הולם של בתי ספר ובטיפול בסוגיות בוערות, ולא להגביל את הגישה לחומרים חינוכיים. ככל שהמחלוקת תימשך, יהיה מעניין לראות כיצד המדינה תתמודד עם תגובת הנגד הגוברת והצורך בגישה מאוזנת ומכילה יותר לחינוך.