מחווה לאגדת פסל

העולם התאבל היום (שלישי) על אובדן גדול כאשר אחד הפסלים המשפיעים ביותר של זמננו הלך לעולמו בגיל 85, הידוע בעיקר בזכות פסלי המתכת המונומנטליים שלו, אמן זה הצליח להגדיר מחדש את מדיום הפיסול, להחדיר בו פאר מופשט ואינטימיות מישושית. פסליו, העשויים מלוחות ענקיים של פלדה מגולגלת קרה, תמרנו את התפיסה המרחבית, ודרשו מהצופים לחצות אותם פיזית ולעסוק בהם כדי להבין את עומקם במלואו.

ממפעלי פלדה לאמנות יפה

אמן זה, שנולד בסן פרנסיסקו בשנת 1938, גדל על רקע מכליות פלדה במספנה שבה עבד אביו. בצעירותו עבד במפעלי פלדה מקומיים כדי לממן את לימודיו בקולג', ומאוחר יותר למד אמנות באוניברסיטת ייל. הוא עבר לניו יורק באמצע שנות ה-60 והחל ליצור אמנות מחומרים תעשייתיים, בעיקר מתכת, עדות לשורשיו. הרקע שלו במפעלי פלדה והשימוש המיומן שלו בחומרים תעשייתיים החדירו לפסליו נוכחות גולמית ואימתנית.

נוכחות מרשימה, אמנות על-זמנית

עבודותיו, לעתים קרובות כמה טונות במשקלן, הצריכו אישורים מיוחדים להובלתן והתקנתן. גודלם העצום ונוכחותם המפקדת שבו את לב הצופים ועוררו בהם רגשות של יראה ויראה. נראה היה שהפסלים קיימים מעבר לקנה המידה והזמן האנושי, וזימנו תחושה של על-זמניות וקביעות.

כוחו של "שווה"

אחת היצירות הבולטות של האמן היא הפסל "שווה", קומפוזיציה של 320 טון של קוביות פלדה מזויפות שנערמו וסודרו בריבוע. פסל זה, המוצג במוזיאון לאמנות מודרנית, מתמצת את יכולתו של האמן ליצור השפעה חזותית רבת עוצמה באמצעות סידור אסטרטגי ומניפולציה של פלדה.

השפעה והשראה גלובלית

פסליו כיכבו בתערוכות ברחבי העולם, ממוזיאון גוגנהיים בילבאו ועד שמורת הטבע ברוק בקטאר. עבודתו הציתה השראה באינספור אמנים וחובבי אמנות, אתגרה תפיסות מסורתיות של פיסול ומתחה את גבולות ההשגה באמצעות חומרים תעשייתיים.

אינטראקציה ופרשנות

למרות שהפסלים עשויים להיראות בלתי ניתנים להזזה ונצחיים, הם מסתמכים על נוכחותם ועל האינטראקציה של הצופים על חיוניותם. האופן שבו הצופים מנווטים וחווים את הפסלים הוא חלק מכריע ביצירת האמנות עצמה. פסלים אלה מעודדים חקירה והתבוננות אישית, ומאפשרים לצופים לגזור משמעויות ופרשנויות משלהם.

הרחבת הרפרטואר האמנותי

יתר על כן, האמן לא הגביל את עצמו לפסלים, הוא גם התעמק בקולנוע ורישום, ובכך הרחיב את הטווח האמנותי שלו. סרטיו, שהופקו בשנות השבעים, תיעדו את תהליך יצירת האמנות ואת יחסי הגומלין בין האמן לחומרים. ציוריו, שהתאפיינו בפשטותם ובהיעדר אסטרטגיות אשליות, הזמינו את הצופים למצוא אשליות ופרשנויות משלהם.

מורשתו כפסל וכאמן היא מונומנטלית. היישום החדשני שלו בחומרים תעשייתיים ויכולתו ליצור חוויות מונומנטליות וסוחפות הותירו חותם בל יימחה על עולם האמנות. פסליו ממשיכים להקסים ולעורר השראה בצופים, ומאתגרים את תפיסתנו את החלל, הזמן וגבולות האמנות. למרות שנעלמו פיזית, יצירותיו העוצמתיות והטרנספורמטיביות ימשיכו להדהד, ויותירו חותם מתמשך על עולם הפיסול ומעבר לו.